החלטה בתיק מ"ת 34042-11-12

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום תקף המשיב את המתלונן באלת בייסבול והיכה אותו בכל חלקי גופו. כתוצאה מהמכות נחבל המתלונן בכל חלקי גופו לרבות שבר במרפק שמאל, חבלה שהצריכה ניתוח.  ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. זו הבקשה שבפני.

ב"כ המשיב לא חלק על ראיות לכאורה אלא שלטענתו, עד כמה שניתן להבינה, אין עילת מעצר בהיות האירוע אירוע של חבלה חמורה ולא מעבר לכך.

מוכן אני להניח, לצורך הדיון, כי אכן העבירה שניתן לייחס למשיב היא עבירה לפי סעיף 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין. ואולם אין בכך כדי לגרוע מעילות המעצר, כפי שיובהר.

המתלונן מסר גרסה ותיאר את האופן בו הותקף. אמנם בתחילה סיפר לרופאים כי נפל מאופניו, ואולם מאוחר יותר מסר כי הותקף ע"י המשיב ותיאר בגרסה מפורטת את האירוע.

בעת האירוע היה המתלונן עם אדם בשם חזי. חזי ליווה את המתלונן לביתו וכאשר אמו ואחותו פתחו את הדלת אמר להם שהמשיב תקף את המתלונן. יצוין כי בעדותו סירב ליתן הסברים ושמר על זכות השתיקה.

גיסו של המתלונן שמע מהמתלונן את פרטי האירוע וכן מאותו חזי. כמו כן נפגש הגיס עם המשיב עצמו שניסה לברר כיצד ניתן לסיים את הפרשה בלי לערב משטרה. המפגש היה בבית החולים בנהריה, שם אושפז המתלונן. המשיב הכחיש תחילה כי הגיע לבית החולים, ואולם כאשר עומת עם צילומי מצלמות אבטחה שתיעדו את הגעתו למפגש, טען כי משפחת המתלונן מנסה לסחוט ממנו כספים כתנאי לביטול התלונה.